תקציר המאמר:
המאבק בין עשב ליעקב, שפוגשים אותם לראשונה בפרשת תולדות, הוא הרבה מעבר לתחרות אחים או קטטה אישית - הוא מתמצת ביסודו שתי השקפות עולם שונות לחלוטין.
מאמר השבוע מתמקד בשורשו של השם יעקב, 'עקב', המופיע בפרשתינו שלוש פעמים עם שלוש משמעויות שונות: א) בגלל, בגין. ב) עקיפה, עקמומיות. ג) חלק האחורי של כף הרגל. נסיהו במאמר למצוא את המכנה המשותף להוראות הללו, ואת הקשר העמוק בין המלה הזאת לבין המאבק המהותי של האחים, המלווה את ההיסטוריה היהודית והעולמית כולו.
בראשית כה:כו - וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
בראשית כו:ד, ה - וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.
בראשית כז:לו - וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי.
רמב"ן (בתחילת פרשת עקב [דברים ז:יב] מונה מספר הוראות של שרש 'עקב': א. בגלל, בגין. ב. עקיפה, עקמומיות[1]. ג. החלק האחורי של כף הרגל. מציע רמב"ן (על פי תרגום אונקלוס) הוראה משותפת לכולם: גלגול וסבוב: רמב"ן דב' ז:יב - אונקלוס תרגם חלף... עשאו לשון סבוב, נגזר מן: וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר (ישע' מ:ד) - הדרך המעוקל ההולך סביב סביב, וכן: עֲקֻבָּה מִדָּם (הושע ו:ח) - מסובבת ומוקפת. יאמר, והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו, ויפה פירש [אונקלוס]. ודומה לזה: בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (דב' טו:י) - בסבתו, מלשון: וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבן (בר' כט:ג). וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסבוב. עָקֹב הַלֵּב (יר' יז:ט), וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם (בר' כז:לו), וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה (מ"ב י:יט), ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב: וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בר' כה:כו), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל.
השם "יעקב" אף הוא נגזר משרש 'עקב': בראשית כה:כו - וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. התורה מייחסת את השם יעקב לחלק האחורי של הרגל בו אחז יעקב. אולם, עשיו ייחס את השם לענייני עיכוב ושהייה (ובהשאלה: רמיה[2]): בראשית כז:לו - וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם[3].
אין ספק שיש במשמעות שרש 'עקב' גם את ההוראות שבפי עשיו: עיכוב, שהייה ורמיה. במבט ראשון, הוראות אלו אינן שייכות להוראת היסוד שנקט רמב"ן לשרש עקב: גלגול וסיבוב. אולם המתבונן ימצא שניתן להסביר את כל ההוראות הנזכרות במשמעות של עיכוב ושהיה כהוראת היסוד שהציע רמב"ן, שהרי סיבוב וגלגול - בניגוד למישור - מהווים עיכוב, שיהוי ומניעה.
וכן כל ההוראות השונות של שרש 'עקב' שמנה רמב"ן משתלבות עם הוראות עיכוב ומניעה: א. ביחס להוראת "בגלל" - הרי תוצאת מעשה מסוים (כגון שכָרו) איננה אוטומטית, אלא בדרך כלל מנועה עד השלמת כל אותו המעשה. ב. ביחס להוראות "עקיפה ועקמומיות" - הן היפך היושר הפיסי או העיוני, ובהכרח מונעות ומעכבות התקדמות. ג. ביחס להוראת "עקבי הרגלים" - העקב בולם ומונע התקדמות.
ונראה שיש עוד חיזוק לכך בהשוואת המלים בלשון הקודש בעלות אותיות 'עק', היינו: 1. עקב. 2. עקד. 3. עקה. 4. עיק. 5. עקל. 6. עקר. 7. עקש. 8. זעק. 9. עקם. 10. עקץ. 11. עקף. המשותף לכולן הוא עניני סבוב, מניעה / עיכוב, סגר / גבול, צרוּת, צוקה, כדלהלן:
1. עקב - א) גבול / קצה הגוף: אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב (בר' כה:כו). ב) סיום / סגירה של תהליך: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע (שם כו:ה). ג) הגבלת קידום: וַיַּעְקְבֵנִי (שם כז:לו).
2. עקד - קשירה, סבוב וסגר, כפי שפירש רד"ק (ערך 'עקד'): וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כב:ט) - ויקשור. עֲקֻדִּים נְקֻדִּים (שם ל:לט), פירוש שהכתמים שלהן במקום שקושרין אותו היד והרגל, שכופפין היד על הרגל וקושרין ובאותו מקום היו כתמיהם לכך קראן עקודים.
3. עקה- סגר, סבוב, הגבלה, כדוגמת: דברים כב:ח - וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; רש"י - מעקה - גדר סביב לגג.
4. עיק - צרה, צוקה. כפי שפירש רד"ק (ערך 'עיק'): הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק[4] (עמוס ב:יג), שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ[5] (תהלים סו:יא), מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע[6] (תהלים נה:ד) - תרגום צרה עקה.
5. עקל- סבוב, עיוות, עקום:אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת[7] (שופטים ה:ו), וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם (תהלים קכה:ה), ופירש רד"ק (ערך 'עקל') - כלם ענין עוות. חבקוק א:ד - עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל; מצ"צ - מעוקל - ענין עקום. ישעיהו כז:א - וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; מצ"צ - עקלתון - ענין עקום ועוות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה)[8].
6. עקר - סגירה ומניעת הלידה: אברבנאל בראשית כט:לא - וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה... הנה האמהות היו כלן עקרות... שעקרה רוצה לומר עקר אותה ובדרך השגחתו סגר ה' בעד רחמה.
7. עקש - עקום, מעוקל[9]: דב' לב:ה - דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל; ספרי האזינו שח:ה - דור עקש - אמר להם משה לישראל עקמנים. רש"י - עקש - עקום ומעוקל, כמו: וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ (מיכה ג:ט), ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות.
וכן אותיות 'עק' בתוספת קידומת כלשהי:
8. זעקה / צעקה - קריאת עזרה מתוך תחושת הגבלה, לחץ ומצוקה, כדוגמת: תהלים קז:ו - וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. שופטים ד:ג - וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'... וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה. שם ו:ו - וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ. שמות ב:כג - וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ.ירמיהו מח:ד - נִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה.
ובלשון חז"ל:
9. עקם - עיוות לכיוון מסוים: מגילה כד: - משנה - כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו... גמרא - עקומות, עקושות - לא ישא את כפיו; רש"י - עקומות - כפופות. עקושות - לצידיהן.
10. עקץ - כמין קוץ הלוחץ ודוקר: סוכה לא:-לב. - לולב כפוף, קווץ... פסול; רש"י - קווץ - שיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין.
11. עקף - עכוב / ערמומיות. ערוך (ערך 'עקף') - אין באין עליו - פירוש בערמומיות; תוס' הערוך - בלי עכוב ודבר מונע.
רש"י הביא בקצרה בתחילת פרשת תולדות (בפירוש השני) את דרשת חז"ל למלה "ויתרוצצו": רש"י בר' כה:כב - וַיִּתְרֹצְצוּ - על כרחך המקרא הזה אומר דורשני... דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות.במדרש אליהו זוטא מצאנו תיאור מפורט יותר של סכסוכם: אליהו זוטא (איש שלום, פ' יט -ת"ד) -אמר [לו] יעקב לעשו... שני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא, העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות, אבל העולם הבא אינו כן... מיד כפר עשו בתחיית המתים, מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים, שמתו מנין שיחיו.
נראה לשלב את הסכסוך המתואר כאן עם מה שטען עשיו כנגד יעקב "ויעקבני זה פַּעֲמַיִם". עשיו טוען שכל מגמת יעקב היא לזרוק עיכובים בפניוכדי למנוע אותו מלהתקדם. יעקב עונה לו שאכן הוא מעכב בעדו, אך מטרתו אינה למנוע אותו מלהתקדם אלא לשם מטרה רוחנית, לטובת שניהם. יעקב מתאר לאחיו את שני העולמות העומדים לפניהם, את העולם הגשמי החולף והזמני, ואת עולם האמת, עולם הנצח. באחיזת עקבו הוא מרמז לו: תתבונן לפני שאתה מחליט להיכנס ל"מרוץ לצמרת" של העולם הזה, שיתפוס לך את כל חייך ואת כל כוחך. הבה נתעכב שנינו ונקדיש כמה שנים ללימוד דרכי ה' אצל שם ועבר, ובסוף ננחל שנינו את שני העולמות. בכך נלך בדרך זקנינו, אשר הבטיח לו ה' יתברך שכר ותמורה עקב צדקותו: בראשית כו:ד, ה - וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי. כפי שפירש ראב"ע את ההבטחה לעיל: בר' כב:יח - עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ; אב"ע - עקב - שכר באחרית. ומסביר בעל הכתב והקבלה את סיבת כינוי השכר בשם "עקב": הכתב והקבלה - עקב - וטעם הנחת שם עקב על השכר כתבו המפרשים[10], בעבור שהוא בא בסוף המעשה כמו שהעקב בסוף הגוף, וכמוהו נקרא השכר אחרית, כמו: אם יש אחרית (משלי כג:יח). כלומר, יעקב מציע בפני אחיו את הצד החיובי שבעיכוב, את העקב / שכר שמחכה בסופו של דבר למי שאינו מבזבז את חייו בפזיזות על הבאי העולם הזה.
יהי רצון שיזכנו ה' יתברך להקדיש את חיינו למען תורתו הנצחית בעקביות, ועקב כך נזכה לשני עולמות. אמן.
[1] לשון חז"ל: ב"ק קיג. - רבי עקיבא אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם. [2] כלשון רש"י במקום אחר: רש"י מ"ב י:יט - בעקבה - במרמה, לשון: ויעקבני (בראשית כז:לו). [3] כפי שמשמע מהמדרש לפי המפרשים: ב"ר סז:ד - ויעקבני - את בכורתי לקח ושתקתי לו... ברכתי ושתקתי לו; תפארת ציון - המדרש מפרש לתיבת ויעקבני מלשון עיכוב ומניעה, כמו: ולא יעקבם כי ישמע קולו (איוב לז)... הכוונה היא על מה שעכבו ומנעו מלצאת על ידי אחיזתו בעקבו, שעל זה נקרא בשם יעקב. [4] רש"י עמוס ב:יג - מעיק - תרגום של מציק. [5] רש"י תהלים סו:יא - מועקה - לשון מסגר וכל המעיק והמציק כמוהו. [6] רש"י תהלים נה:ד - עקת - ל' מצוק. [7] מצ"צ שופטים ה:ו - עקלקלות - מלשון מעוקל ומעוקם. [8] ובגמרא מצינו "עקלתון" על קוים נטויים צמודים (זיגזג): ב"ב קב:-קג: - מתני'. האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך, היו שם... סלעים גבוהין י' טפחים - אינן נמדדין עמה... בעי רבי ירמיה: כשיר [סלעים המפוזרים בצורת צמיד], מהו? כשורה [סלעים המפוזרים בשורה אחת ישרה] מהו? איצטדינין [סלעים המפוזרים בצורת קרני השור], מהו? דרך עקלתון [סלעים המפוזרים בצורת זיגזג], מהו? תיקו. רשב"ם ותוספות ישנים שירטטו את ה"עקלתון" כעין האות הלועזית W, ובמאירת עינים (חו"מ ריח:ג) צייר גם Z, שכולם מתארים קווים אלכסוניים הפונים לכאן או לכאן. וז"ל הערוך (ערך 'איצטדינן'): באיצטדינין מהו דרך עקלתון מהו פירוש איצטדינין אלכסון. קצת משמע שהבין ששתיהן שאלה אחת, היינו שהמאפיין המיוחד של האיצטדי(ו)ן הוא סידור מושבי הצופים בצורה אלכסונית, והיינו לשון "עקלתון" המורה על צורה זו (ויהיה "אלכסון" שווה ל"עקלתון" בחילוף אותיות המבטא וחילוף מיקום אותיות). וראה בפירוש רבנו גרשום שפירש בצורה קצת שונה. [9] והשוה את מאמרינו לפרשת האזינו לפן אחר של שרש זה. [10] כגון ראב"ע הנ"ל, והשוה גם רש"י תה' יט:יב.