[המאמר הזה מבוסס רובו ככולו על פירושי רש”ר הירש לתורה].
וי‘ כג:לד – דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה’.
[מעיר רש”ר הירש שבחג הסוכות קוראים אנו על מלחמת “גוג ומגוג”, וכי קרובה מלת ‘גוג’ למלה ‘גג’]: רש“רהירש במדברכט:יג – והקרבתם עלה – יחזקאל (פרקים לח, לט) מתאר את המלחמות האחרונות שהאומות נלחמות בה’ ובמעשיו, והמנהיג העורך את המלחמות האלה קרוי ‘גוג’. אין זה רחוק לומר ש’גוג’ נגזר משרש ‘גגג’, והוא מורה אפוא על יצירת גג.
[נציין כי המלה ‘גג’ קרובה גם ל’מגג’ במובן התמוגגותוהמסה – הגג מונע את חדירת ההתמוגגות מהשלג והגשם לתוך הבית. ושמא יש להציע כי אף השם ‘מגוג’ ג”כ נגזר מלשון התמוגגותוהמסה. הרי מפרשי המקרא פירשו את הפסוקים בחבקוק בענין “מים רבים” כמליצה לגוג ומגוג, המנסים למוססאתלבם של ישראל]: חבקוקג:טו – דרכת בים סוסיך חמר מים רבים; מלבי“ם – ממליץ ג”כ על העת שיתקבצו העמים במלחמת גוג ומגוג כמים רבים כבירים, ולא ינוחו מזעפם רק יהמו יחמרו מימיו לבלע ולהשחית את ישראל.
[ממשיך רשר”ה ומסביר שמהותו של הסכך היא הניגוד הגמור של מהות הגג]: רש“רהירש (שם): נמצא שגוג הוא היפוכה של הסוכה, שהרי הסוכה היא סכך בלתי-יציב ונטול-כח שלא הונח בידי אומן. אכן כל תוכן ההיסטוריה העולמית של האדם מתמצה בניגוד זה. רעיון תעתועים אחד מתעה את האנושות. נמסר להם כח להציב “דפנות” כדי לגדור את תחומם כלפי חבריהם לבריאה, וכך הם מבטיחים את גבולם ברב כח וביד אומן. לפיכך סבורים הם שמוטל עליהם להבטיח את עצמם גם כלפי מעלה, כלפי ה’ והשפעות כח הנהגתו; עליהם ליטול את גורלם בידם ולהגן על עצמם בכוחם, וכך יכתירו את בניין הגדולה האנושית על ידי ה”גג” המבטיח אי – תלות בה’. הרי זה מאבק ה”גג” עם ה”סוכה”. “רעיון התעתועים של הגג” מייחס גדולה לאדם והאדם לא ימצא בו מנוח, ואילו אמיתה של הסוכה מורה לבטוח בשמחה על הגנת ה’.
[ואכן בדור הפלגה בנו את מגדל בבל, וכוונתם היתה להפגין את כחם (המסומל בגגו של המגדל), ואף להילחם חזיתית נגדו ית’]: רש“רהירש (שם): ההיסטוריה העולמית מתחילה בבניין המגדל והיא מסתיימת בבניין הסוכה. בוני המגדל דגלו בהאלהת עוצמת האדם וביקשו לכבוש את השמים.
עבודהזרהג. – מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם – ולא למחר לעשותם, היום לעשותם – ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא
[לעומת זאת, עם ישראל מבחינים בין הצורך להשתדלות ההגנה נגד אויבינו המסובבים אותנו –המסומלת בדפנות– לבין כל נסיון להתגונן כלפי כחו של אבינו שבשמים]: רש“רהירש (שם): בוני הסוכה ייכנעו לה’ וישמחו בחייהם עלי אדמות (השוה פי’ במ’ יא:כט).
בברכת חג שמח וגאולה קרובה בלי מצרים – לנצחון סופי על גוג ועל גגו!
1 [גם הפרי צדיק העיר על קירבה זו בין ‘גוג’ ל’גג’]: פרי צדיק (פ’ שמיני ט): תיבת גוג הוא משורש גג שהוא התנשאות… וסעד לזה מלשון התנחומא (פ’ תזריע יא): בגוג שמתגאה בעולם ועולה.
2 [היינו שרש ‘גג’ לפי בעלי השרשים (רד”ק, ריב”ג, וכו’)].
3 [וכן יש להציע קשר לשמו של זקנו של המן, היינו ‘אגג’ מלך עמלק].
4 [כפי שפירשו המפרשים, שסוכה נקראת ע”ש הסכך(ראהשט”מ נזיר ח:, תפי”ש סוכה א:א, קר”ע ירוש’ שקלים ו:א)].
5 [כך הביא אלשיך בספר דניאל]:דנ‘ ג:א – נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם… אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל; אלשיך – בס’ הזהר נאמר כי בקעת דורא היא… אשר בנו בני האדם בה עיר ומגדל… שנאמר: וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה [בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר… וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם] (בר’ יא:ב-ד)… התאזרו… להבקיע הרקיע וכביכול להלחם נגד ה’ וקדושתו.
