בא
חַגָא דְפַטִירַיָא
פֶּטֶר רֶחֶם, פְּטוּר,פָּטוּר, נִפְטָר,לְהִפָּטֵר,מַפְטִיר, הַפְטָרָה,פַּטְרוֹן,פִּטרִיוֹת
פֶּטֶר רֶחֶםקַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא1
רש”י:פטר כל רחם. שפתח את הרחם תחילה, כמו פוטר מים ראשית מדון (משלי יז,יד.) וכן יפטירו בשפה (תהלים כב, ח.)יפתחו שפתים. וגם פוטר מים ענין השלחה המשלח המים והפותח אותם. וכל השלחה ופטירה ממקום צר למקום רחב נחשבת יציאה לחפשי שנאמר “וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים” תרגום ופטר דאניסין בני חורין. הקשר בין פטר להשלחה גם נראה בתרגום יונתן של הפסוק “אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה”וּמִבָּתַר כְּדֵין יִפְטוֹר יַתְכוֹן מִכָּא בְּמִפְטְרֵיהּ גְּמִירָא יְהֵי לֵיהּ מַטְרֵד יִטְרוֹד יַתְכוֹן מִכָּא.
קדש לי כל בכור הוא אחד מהמצוות שהם לזכר יציאת מצרים. ישראל הוא בכור של ה’ כשנאמר “כֹּה אָמַר ה’ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.” יציאת מצרים דומה לפטר רחם שכמו הבכור יוצא מן הרחם ממקום צר למקום רחב גם ה’ גאל אותנו ממצרים ממקום צר למקום רחב. וכל מקום שיש ענין יציאה ממקום צר לרחב כמו בפוטר מים שהמים נשלחים בכוח גם ביציאת מצרים יצאנו בחפזון ובחוזק יד.
“מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ” המפתח ליציאת מצרים הוא צעקה, שנאמר”וַנִּצְעַק אֶל ה’אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה’ אֶת קֹלֵנוּ” לפני הזמן של חבלי משיח שדומה לפטר רחם אנו צריכים את המפתח של צעקה, תפילה מעומק לבינו, שרק אם אנו מרגישים את הצער הגדול של הגלות אז ה’ יגאל אותנו. [למרות זאת אם יש לנו מנוחת החיים ואיננו מרגישים את הצער הגדול של הגלות אז אבדנו את המפתח לגאולה.]
פְּטוּר,להפטר,פָּטוּר,נִפְטָר“כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת הַמַּחְלְקוֹת” לא נתן רשות למשמרת יוצאי השבת ללכת לבתיהם כדרכם תמיד אבל הטיל עליהם החיוב להתעכב עוד2 לפעמים כדי להפטר צריך אישור מסמכות גבוהה יותר. מי שנוטלין רשות להפטר נקרא נפטר, והרשות להפטר נקרא פְּטוּר. ולכן מי שנפטר מהעולם נחשב פָּטוּר מן המצוות.אנחנו נולדים לעולם הזה נגד רצוננו ואנחנו נפטר מן העולם נגד רצוננו.הכל ביד ה’, ברשותו או בשליחותו.
מַפְטִיר,הַפְטָרָה רואים שבשרש פטר את המשמעות להפטר מרשות אחת ולהכנס לרשות אחרת. כשאנו הולכים מחדר לחדר הדלת נפתחת ונסגרת כמו כן מַפְטִיר נקרא על עליה אחרונה שמסיים את קריאת התורה, והַפְטָרָה נקראת על סיום תפילת שחרית ופתיחה לתפילת מוסף.
פַּטְרוֹןיוסף נקרא אַבְרֵךְ וגם אב לפרעה [בראשית מא:מג, מה:ח] רש”י אברך: שהכל נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו. אב לפרעה:חבר, ופטרון. פטרון – משגיח ומנהיג. – גוזר גזירות אב על הבן.יועץ למלך שפוטר בעיות [הרב הירש: פטר לשון פתר]. : מילים כאלה באנגלית גם מתאים במשמעות הזה.] Patron, Patriarch)
אפוטרופוס יוסף גם נחשב אפוטרופוס [ברכות סג.] ולפי זה אפטרופוס גם לשון פטר שהכל נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו.
פִּטרִיוֹת“ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן”3
רש”י:מפטירין- לשון הנפטר מחבירו כשנפטרין מן הסעודה מביאין מיני המתיקה: כגון אני שרגיל לאכול כמהין ופטריות לאחר סעודתי. ואולי גם מלשון פְּטוּר, שֶׁפָּטוּר מתרומות ומעשרות.
חַגָא דְפַטִירַיָאתרגום חַג הַמַּצּוֹת הוא חַגָא דְפַטִירַיָא,ותרגום מצות פַּטִיר. מה קשר בין מצה למילה פטיר? אולי אנו יכולים לתרץ בכמה אופנים לפי מה שהסברנו במשמעות של השורש פטר.
1)מצה מורה על גאולה ועל חירות [מהר”ל] ופטירה ממקום צר למקום רחבה נחשב יציאה לחפשי שנאמר”וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים” תרגום ופטר דאניסין בני חורין.
2) מצה מורה על מהירות וחפזון בלי שהייה ועיכוב, ופטירה ממקום צר למקום רחבה כמו בפוטר מים שהמים נשלחים בכוח גם ביציאת מצרים יצאנו בחפזון ובחוזק יד בלי עכוב זמן.4
3) אכילת פסח עם מצות ומרור אכלו במצב של “מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם” עד הרגע האחרון כשנתן להם רשות להפטר.
4) מצה מורה על אכילה. גם לענין מצה כתוב אין מפטירין אחר המצה אפיקומן,לְשׁוֹן יַפְטִירוּ בְשָׂפָה(תְּהִלִּים כב)5שלא לפתוח פה ולאכול אחרי המצה מיני מתיקה, שלא יאבד טעם המצה בפיו.
5) מצה בא משרש ‘נצה’ כלומר:התחדשות כמו “וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ”6 וזה מתאים לפי מה שכתוב באבן עזרא על פטר רחם”פתיחת כמו ופטורי ציצים. והטעם הבן שפתח תחלה הרחם.”
“וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים”7 ופטורי: ענין פתיחה, כמו פטר רחם.צצים: פרחים,ורוצה לומר ציורי פתיחת הפרחים.8
אז מצה קשור לפטר בענין של “פְטוּרֵי צִצִּים,” פתיחת הפרי שהוא הנץ, וכמו נץ החמה מייצג יום חדש, גם מצה מייצג הולדת העם היהודי. כתוב ברש”י בבראשית “אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם,שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל(כי עיקר התורה אינה אלא למצותיה),” והסיבה שה’צוה לנו למנות את הזמן מחודש הזה הוא בגלל שזה החודש של יציאת מצרים לידת בכורי ישראל. ואפשר לומר שהחדש הזה צריך להיות באביב,שאביב לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות9שזה הזמן שה’ נותן רשות בטבע לפריחת נצנים של “פְטוּרֵי צִצִּים” וזה הזמן שה’צוה לנו לאכול מצות שמייצג את פטר רחם של בכור ישראל, אז ניחה שחַג הַמַּצּוֹת הוא חַגָא דְפַטִירַיָא.
1שמות יג:ב
2מצודת דוד,דברי הימים ב,כג:ח
3פסחים קיט:
4ראה ספר שם משמעון (שו”ת חו”מ סי’ח)
5רע”ב,וגם ראה תפארת ישראל,פסחים י:ח
6םפר השרשים לרד”ק,ראה גם ספר חשק שלמה שרשים לרבי שלמה פפנהיים שרש ‘צא’
7מלכים א ו:יח
8מצודת ציון שם
9רש”י שמות כג:טו
