• yehoshua steinberg

Emor: Branching Out ~ Yehoshua Steinberg

The word ענף (branch) appears in the Pentateuch only in our Parsha: Leviticus 23:40 – And you shall take for yourselves on the first day, the fruit of the hadar tree, date palm fronds, a branch of a braided tree, and willows of the brook, and you shall rejoice before the Lord your God for a seven day period.

  1. Anaf ענף. A branch is essentially an appendage which protrudes from the trunk of a tree. Several attributes characterize tree branches: A. An external manifestation[1] A tree’s main beauty is projected by its branches. B. A non-essential appendage – A tree can survive without even one branch for some time. C. Movement – Most branches sway in the wind. They are not, however, self-propelling. D. Protection – Tree branches provide both shade and refuge to fleeing creatures. E. Extension/Reach – The range between a tree’s furthest branches in effect constitutes the width and height of the tree.

Based on these attributes, one may compare the word ענף to other words which include the string ‘נף’ which share all or some of these same characteristics. The following is a list of such words, which we will examine one at a time:

  1. ענף. 2. סנפיר. 3. כנף. 4. קנף 5. נוף. 6. תנופה. 7. נפה. 8. סניף. 9. צניף. 10. אנף 11. חנף. 12. טנף.

  1. 2. Kanaf כנף (wing) – This is an bird’s appendage (i.e. limb) used for navigating in the air. It has attributes similar to those of a tree branch: A. An external manifestation – It protrudes from the bird’s body A non-essential appendage – A bird can exist in a protected place for hours or even days without wings (as opposed to, say, without a heart). C. Movement – Wings have both the ability to move and are self-propelling. D. Protection – Birds protect their young by covering them with their wings and doves are known to fight off enemies using with their wings[2]. Another obvious protective mechanism wings offer is the ability to flee. E. Extension/Reach – The range between a bird’s outstretched wings in effect constitutes its width.

The word כנף also refer to the corner of a garment. Rambam (in his Guide for the Perplexed 1:43)[3] lists four meanings, and explains that they all derive from the primary meaning of birds’ wings: A. Wings. B. Corners of a garment C. “Corners” of the earth. D. Concealment (in the name of R. Yonah Ibn Janach). I would add one more meaning ofכנף , namely the usage of the word in a military context[4]. In Isaiah 8:8 we read: “and its wingspread (כנפיו מוטות[5]) will be the full width of your land O Immanuel.” The term כנף  are used in the military-political sense of maximum extension, maximum reach, i.e. that extent of territory over which hegemony exists[6] . Political power derives first and foremost from the sense of security and shelter that the military “wingspan” provides. This double meaning is also found in the word שלט, which denotes both a shield[7] and political rule[8]. The word אגף  also has a military connotation as well as a bird’s wing.

  1. Qanaf (corner bedposts) קנף – This Mishnaic[9] word, phonetically linked to כנף, is derived from כנף’s meaning of “corner” listed above.

  1. Nof (branch) נוף – This is the Rabbinic word for a tree branch[10]. However, the source of this word is actually Scriptural as Rashi cites in the name of Dunash Ibn Librat[11]. Others (e.g. Radak) interpret the word as a “district.” I would suggest that this meaning fits as well, as follows: every district has a capital or hub, as well as outlying areas. The capital is analogous to the trunk, and the suburbs to the branches.

  1. Tenufa (lift, wave) תנופה – This word derives from the root נוף, and it means lifting/elevating (e.g. Isaiah 10:15) as well as fluttering/waving (one’s hand[12] or a hand-held object[13]).

This word also has attributes similar to those of a tree branch (ענף): A. An external manifestation – An elevated object is visible from a distance. B. Movement –One of the meanings of תנופה directly refers to movement[14]. C. Protection – Comparable to the wings of a bird which provide protection by means of elevation and escape[15]. Waving a flag (or even a hand) can also serve to alert outsiders that assistance is needed. And in the worst event the waving of a white flag of surrender is intended to save the waver’s life. D. Extension/Reach – Stretching the hand (and that which it holds) constitutes the extent of its reach.

  1. Nafa (sifting) נפה – This word (synonymous with מרקד in the Mishnah[16]) is also derived from the root נוף.[17] They are conceptually similar in the broad sense of נוף as lifting, since sifting necessitates lifting and lowering the flour in the sifter. Isaiah 30:28 says: “to sift (הנפת) the nations in a faulty sieve נפת))”. Radak in his Shorashim (entry נפה) explains that sifting is related to תנופה because it involves shaking the sieve from side to side so that the flour will fall between the holes.

  1. Snapir ‘סנפיר’ (fin [appears in Levitcus 11:9]) – This is a fish’s appendage used for navigating in water. It too has attributes similar to those of a tree branch (ענף): A. An external manifestation[18]A fin is a protrusion from the body of the fish. B. A non-essential appendage – A fish can exist in a protected place for hours or even days without fins. C. Movement – Fins have both the power movement and of self-propulsion. D. Protection – Fins provide a fish with protection by means of escape. E. Extension/Reach – The range between a fish’s outstretched fins (e.g., a shark) effectively constitutes its width. (RSRH suggests that the final consonant ר in the word סנפיר is not part of the word’s root[19].)

  1. Senif (branch) סניף – This word (close to the word סנפיר), also means a branch in Rabbinic parlance[20]. RSRH notes that the word סניף is also related to other phonetically similar words like זנב (zanav, tail).[21]

  1. Tzenif (crown) צניף – This word (close to the word סניף) signifies a type of crown in Scripture[22]. The Aruch cites the Targum to Isaiah. 17:6, where the word צנפא[23] is used to translate the term אמיר, which is the uppermost, crown-like branches of a tree[24].

The last three words with which we will deal focus on the aspect of the tree branch (ענף) in that it is an external manifestation:

  1. Anaf (anger and wrath[25]) אנף – RSRH (Gen. 49:7) compares this word to ענף, explaining that the type of anger denoted by אנף is that which manifests itself externally (e.g. one’s face turns red in anger). This is similar to a tree branch because a branch is the most visible external manifestation of a tree.

  1. Chanaf (flatter, pollute) חנף – RSRH (ibid.) compares this word to ענף as well, explaining that both share the attribute of being external (i.e. superficiality in the case of the flatterer. See the next entry regarding the polluter).

  1. Tenef (pollute) טנף – This word is used by Targum pseudo-Yonatan (Num. 35:33) to render חנף (the previous entry). Based on RSRH’s suggestions above, the connection between חנף and טנף may be explained as follows. Just as חנף refers to superficiality, so does טנף represent filth which manifests itself externally, i.e. superficial scum which can be cleaned off.

May Hashem cleanse us of all our טינוף, manifest his Shechina for all to see, and protect us under his spread כנפיים. May those wings also bear the remnant of the Jewish people, and bring them to the Promised Land, speedily in our times.

Tzitzit are also called ענף because they are fringe string which protrude from one’s person:

[2] ברכ’ נג: – יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה; רש”י – נצולת אלא בכנפיה – או בורחת, או נלחמת בראשי אגפיה… כנפיה מגינות עליה – מן הצנה, ומכל עוף ואדם הבא עליה היא נלחמת ומכה בראש גפיה, מה שאין כן בשאר עופות.

[3] מורה נבוכים (חלק א פרק מג): ‘כנף’ – שם משותף, ורוב שתופו מצד ההשאלה. 1. הנחתו הראשונה – לכנפי בעל החיים הפורח: כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף (בראשית ז:יד), כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם (דברים ד:יז). 2.  ואחרי כן הושאל  לכנפות הבגדים וזויותיהם: עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ (שם כב:יב). 3. ואחרי כן הושאל  לקצוות המיושב מן הארץ ופאותיה הרחוקות ממקומותינו: לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ (איוב לח:יג), מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ (ישעיהו כד:טז). 4. ואמר איבן ג’נאח שהוא יבוא גם כן בענין  ההסתר… ואמר בפרוש: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ (שם ל:כ) – ולא יסתר ממך מוריך, ולא יתעלם – וזה פרוש נאה. וממנו אצלי: וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו (דברים כג:א) – לא יגלה סתר אביו.

[4] Reminiscent of the combat unit US Air Force termed a “Wing”.

[5]  [לשון ‘מוטות’ כאן מורה על נטייה והתפשטות לפי המדקדקים]: מלבי”ם ישעיהו ח:ח – מטות. שרשו ‘נטה’, והדגש למלאות הנו”ן, שכמו שנמצא על האהל פרישה ונטיה, ויפרוש את האהל, ויט האהל, ויט אהלו, כן בכנף, יפרוש כנפיו אם פורש למעלה, ונטיית הכנפים אל הצדדים.

[6]  And perhaps this is the source of the German word reich which means empire.

[7]  [כגון]: שה”ש ד:ד – כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים; אב”ע – שלטי – …השלטים ענינו כמו מגינים.

[8]  [כגון]: קהלת ח:ד – בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן.

[9] סוכה א:ג – פירס על גבי הקינוף; תפארת ישראל – או שפורס ע”ג הקינוף. הוא מטה עם ד’ קונדסין בד’ זויותיה.

[10] שבת ד: – אילן העומד ברשות היחיד ונופו נוטה לרשות הרבים.

[11] תה’ מח:ג – יְפֵה נוֹף; רש”י – יפה נוף – דונש פתר… ל’ נוף של אילן, ונקרא הר ציון יפה נוף כי הוא הר הזתים.

[12]  [כמו]: מ”ב ה:יא – וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם.

[13]  [כמו]: שמ’ כט:כב-כד – וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב… וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה.

[14]  [כדפירש רא”ם]: וי’ ז:לד – כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה; רא”ם – פירוש תנופה, מענין תנועה אילך ואילך.

[15]  [ראה לעיל בהערות למלה ‘כנף’].

[16] שבת ז:ב – הבורר הטוחן והמרקד.

[17]  [לדעת רד”ק, כדלדהן].

[18]  [לכן גם ציצית מכונים ענף]: מנחות מב. – ת”ר: ציצית – אין ציצית אלא ענף, וכה”א… בציצית ראשי; לקט יושר (או”ח דף יב ענין ב) – קרי לציצית ענף… בדין נפרדין יוצאין מן האילן, גם זה יוצא מן הבגד. [ע’ גם מצ”צ יחז’ ח:ג].

[19]  [רשר”ה מדמה מלה זו למלים אחרות בעלות אות ר’ בסוף התבה]: רשרה ויק’ יא:ט: סנפיר – אם נניח שאות ר’ נתופסה על השרש1 (אולי כעין זה גם ‘טפסר’2 [פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר (יר’ נא:כז)], ‘עכבר’3 [הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר (וי’ יא:כט)]), הרי שרשו של ‘סנפיר’ הוא ‘סנף’4… בלשון חז”ל5 המלה ‘סניף’ מציינת נספח שהוא טפל לעיקר6.

~~~~~תת-הערות: 1[בנוסף לדוגמאות ר’ בסוף המלה, יש גם אות ר’ נוספת באמצע המלה בעצמה, כגון: ‘דרמשק’ כמו ‘דמשק’ (ראה רש”י דה”א יח:ה, דה”ב טז:ד); ‘כרבל’ כמו ‘כבל’ (רשר”ה תה’ צד:יח-יט [אולי כי המעוטף דומה לכבול]); ‘סרעף’/’שרעף’ כמו ‘סעיף’/’שעיף’ (מצ”צ יחז’ לא:ה); ‘שרביט’ כמו ‘שבט’ (רש”י דה”ב טז:ד). ובמקור ברוך (דף 264) הוסיף שגם מלת ‘ערפל’ קרובה ל’עפל’ (ע”ש לדוגמאות נוספים)].                 2 [כלומר, ‘טפסר’ נגזרת מל’ ‘טפס’. ברם, ‘טפס’ עצמה היא לשון חז”ל המורה על  צורה ודפוס סטנדרטית]: גיט’ ג:ב – הכותב טפסי גיטין; רעב – הכותב טופסי גיטין – סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים; [ונראה להציע שחז”ל חדשו מלה זו מלשון ‘טפסר’ המורה על מין פקיד בעל קצת שררה, אבל באמת אינו ראוי לכך, וכדרשתם ז”ל]: בר צ:ג – טפסר – טפש בחכמה ושר בשנים. [וא”כ עיקר תפקידו של ה’טפסר’ הוא כפָּקִיד – המדפיס וחותם טפסים]. 3 [כלומר, המלה נגזרת מל’ ‘עכב’. אולם, שרש ‘עכב’ מופיע רק בל’ חז”ל (במשנה ובארמית, בד”מ: ר”ה א:ו; אונקלוס בר’ יט:טז), בהוראת  מניעה. ויש להציע קירבה בין ‘עכב’ לבין ‘עכבר’ ע”פ טבעו של העכבר לאסוף ולקבץ את מאכלו –היינו לעכב את האכילה למועד מאוחר יותר, כדמצינו במדרש המרמז על צבירתם]: מדרש אג’ (בובר) בר’ יא:י – אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד – למה מינה הכתוב שם שם שני פעמים, משל לאדם שאבד אבידה ומבקשה באשפה, והביא עכברים שהם צוברים באשפה עד שמצאו האבידה, וכיון שמצאו האבידה מיד נפרשו, כך התחיל למנות תולדות שם עד שבא לאברהם שהוא מציאתו של הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר: ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמי’ ט:ח). 4 [ומעין כך הביאו גם המקור ברוך (דף 264), בפרדס יוסף ובמעשה שושן (שניהם בפ’ שמיני)]. 5 [ע’ מנחות יא:ו, כלים כא:ג].    6 [ובספר דברים מוסיף רשר”ה ומשווה ‘סניף’ למלים אחרות הקרובות בהגייתן]: רשרה דב’ כה:יח – ‘זנב’ קרוב ל’סניף’ בל’ חז”ל [בחילוף אותיות בומ”ף, זסשר”ץ]… נספח לגוף העיקרי; וכן ‘צנף’: לחבר את הסרח, את הקצוות אל הגוף העיקרי, לגולל. [ראה להלן בסעיף המתייחס למלה ‘צנף’ בענין הוראה זו של השרש].

[20] מנחות יא:ה-ו – השלחן ארכו עשרהארבע סניפין של זהב היו שם; תפארת ישראל – ענפים יוצאין מהן.

[21] [ובספר דברים מוסיף רשר”ה ומשווה “סניף” למלים אחרות הקרובות בהגייתן]: רשרה דב’ כה:יח – ‘זנב’ קרוב ל’סניף’ בל’ חז”ל [בחילוף אותיות בומ”ף, זסשר”ץ]… נספח לגוף העיקרי; וכן ‘צנף’: לחבר את הסרח, את הקצוות אל הגוף העיקרי, לגולל. [ראה להלן בסעיף המתייחס למלה “צנף” בענין הוראה זו של השרש].

[22]  [כגון]: ישע’ ג:כג – וְהַצְּנִיפוֹת; ת”י – וְכִתָּרַיָא. שם סב:ג – וּצְנִיף מְלוּכָה; ת”י – וּכְתַר דְתוּשְׁבְּחָא. זכ’ ג:ה – צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ; מצ”ד – ר”ל שיהיה כתר כהונה גדולה. [ובלשון חז”ל פועל ‘לצנף’ מציינת סיפוח, היינו הוספת סניף. קירבת ‘צנף’ ל’סנף’ מרומזת גם ברש”י ומפורש בערוך]: הוריות יג: – בני ת”ח שממונים אביהם פרנס על הצבור… עושים אותם סניפין; רשי – סניפין – שמושיבין אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהם דהויין סניפין לזקנים, כסניף [קורה קטנה (שוטנשטיין)] זה שמצניפין לקורה גדולה; ערוך (ערך ‘סנף’): קרוב לו לשון משנה ‘צנף’. [ובספר ערוך הקצר (ערך צנף א’) פירשה מלשון  ענף]: “או דילמא בצנפא מתפיש” (נזיר כב:) – פירוש בצנפא: בענף.

[23]  [ברם, בגרסאות המצויות התרגום הוא ‘ענפא’].

[24]  [גם הראב”ע מרומז מעין כן]: אב”ע ישע’ יז:ו – אמיר, הוא המעולה בזית, מגזרת: וה’ האמירך (דב’ כו:יח). [ותרגמה תר”י שם מלשון מלוכה]: דב’ כו:יח – וה’ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם; תרגום ירושלמי – וּמֵימְרָא דַה’ אַמְלָךְ עֲלֵיכוֹן.

[25]  [כגון]: דב’ א:לז – גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה’ בִּגְלַלְכֶם; רשי – התאנף – נתמלא רוגז. תה’ ב:יב – נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף; רשי – פן יאנף – פן יקצוף. שם ס:ג – אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ; רשי – אנפת – קצפת עלינו.

Share this:

  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram

  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

12 צפיות0 תגובות

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486